פוסט ישן מ 2020, שכתבתי בתקופה שבה נוצרו סדנאות ניהול זמן
ש לי שיטה חדשה לכתיבה במהלך היום – אני אקרא לה כתיבה בשיטת "מוח אחד" (אין קשר לשיטה הטיפולית). המצאתי אותה בעצמי[1]
בשיטה החדשה שלי – אני ממשיכה להשתמש במחברת הנקודות המעולה שלי. הפעם – כל יום נפרש על שני דפים:
צד ימין מיועד לרשימת משימות
צד שמאל מיועד לחשיבה אסוציאטיבית.
צד ימין – רשימת משימות
רשימת משימות יכולה להיות בפורמט של ריבוע קסם או ברשימת משימות שטוחה.
אני משתמשת באחרונה ברשימת משימות שטוחה, אבל מחולקת ל-3 קבוצות: Work, Life, Mission
-
עבודה – כל מה שקשור ל day job שלי כארכיטקטית מערכת ב SAP וכ CTO של Dabra by SAP
-
חיים – כל מה שקשור לבית, למשפחה, לילדים, תחביבים, שבתות וחגים ושאר החיים
-
המשימה או פרוייקט הצד שלי – זו הכותרת שנתתי לעיסוקים הנוספים שלי (פעילות בקהילות, בניית הבלוג הזה, רכישת כישורים חדשים, והקדשת זמן לנשים שרוצות להתייעץ)
צד שמאל – חשיבה אסוציאטיבית
מה אני כותבת בדף השמאלי:
שרבוטים וקשקושים
זרם תודעה מילולי
מפת חשיבה [2]
דיארגמות
ציטוטים או ביטויים שתפסו את תשומת הלב שלי
בריינסטורמינג על רעיונות בתחילת הדרך
כתיבה לא מסודרת ולפעמים אפילו כותבת באלכסון בכוונה
כשאני בצד הזה של הדף – לשים לב שאני לא חוזרת לנסיונות לייצר סדר וארגון אלא להיפך.
ככה זה נראה
איך להשתמש בזה?
אני מגיעה ממוח שמאל התבניתי. כלומר שהנטיה הטבעית שלי היא לרשימת משימות. צד ימין של הדף מתמלא בקלות ברשימות מסודרות. צד שמאל נשאר ריק.
ואז אני שולחת את עצמי לצד שמאל של הדף – לצייר, לשרבט, לצייר מפת מוח, לקשקש, לכתוב באלכסון.
מתי? כשאני overwhelmed מוצפת, כשאני מבולבלת (למרות סידור שוב ושוב של רשימת המשימות) כשאני לא יודעת מאיפה להתחיל, כשאני צריכה את התמונה גדולה ולא יכולה יותר להתרכז בדבר שהתחלתי.
לחברות שלי מהצד היצירתי והאסוציאטיבי של העולם אני מציעה להתחיל מאיפה שכיף להן (ציור או שרבוט) ואז לעבור לרשימה מסודרת – שזה החלק שפחות עובד להן בקלות.
האתגר הוא שבמהלך היום אני אעבוד גם בצד ימין וגם בצד שמאל של הדף. השילוב של משימתיות עם יצירתיות!
מאיפה זה בא ומה מאחרי החלוקה הזו?
כשהמצאתי את הדרך הזו – ההשראה הגיעה ממבנה המוח שלנו שמחולק לשניים.
מה אנחנו יודעים על שני חלקי המוח שלנו:
מוח שמאל (ששולט על יד ימין ועין ימין) זקוק לסדר, ארגון וחזרתיות
מוח ימין (שולט על יד שמאל ועין שמאל) הוא החלק האסוציאטיבי, הויזואלי.
כשאני מנהלת משימות, אני עובדת עם מוח שמאל.
רשימות, קיטלוגים, סדרי עדיפויות, תלויות – צריך תואר ראשון במדעי המחשב או ניסיון של 5 שנים כמנהלת פרוייקטים כדי להוציא לפועל כמה משיטות ניהול המשימות המקיפות יותר. אבל יצירתיות – לא כל כך קורית. כשאני "מתכננת" אני לא הוגה ויוצרת.
יש לי חברות אהובות שמגיעות מעולמות של מוח ימין – אומנות, טיפול, יצירה, עיצוב, חינוך. לפעמים אני עוזרת להן לעשות סדר בפרוייקט גדול שהן רוצות להוציא לפועל ולא יודעות מאיפה להתחיל. ואז אני עוזרת לחלק לשלבים, להגדיר משימות וסדרי עדיפויות. ופתאום העבודה הסמינריונית יכולה להיכתב, מחזור המשכנתא יוצא לפועל.
אני לדוגמה אדם שצד אחד של המוח שלו הוא הדומיננטי.
כשאני משתמשת רק בצד החזק שלי – הסדר והארגון, התכנון והקטלוג – אני מחמיצה פריצות דרך שיכולות להגיע אלי דרך החצי השני, היצירתי והאסוציאטיבי.
שיטות סימון
את הדפים בניתי בהדרגה. התחלתי עם חלוקה לקטגוריות אבל בלי צבעים.
שיניתי את החלוקה כמה פעמים – שלשה טורים, שלש שורות, עד שמצאתי את מה שהכי נוח ונעים לי בעין
אני גיליתי שצבעים עושים לי כיף ולכן הלכתי וקניתי לי כמה טושים שהביאו לי חיוך גדול. ממש לא חובה.
מה קורה למחרת?
לי אין כוח להעביר כל שורה ושורה לדף של יום המחרת
לפעמים אני משאירה שני ימים על אותו דף
לפעמים אני מתחילה את הדף של יום שני ועדיין מוחקת משימות מהדף של יום ראשון
ולפעמים אני מעתיקה משימות ביום ראשון ליום שני
מה אני עושה עם הזרם היצירתי והאסוציאטיבי של הדפים השמאליים? מידי פעם מדפדפת בהם. זה מדהים לראות איך המחשבות שלי חוזרות על עצמן שוב ושוב. בסוף אני כבר לא יכולה רק לחשוב אותן ואני עוברת לעשיה. כך נולד הבלוג הזה לדוגמה.
[1] כלומר – יכול להיות שעוד אנשים חשבו עליה, אבל הדרך הזו נולדה לי ביום אחד שהייתי מתוסכלת בטירוף מרשימות המשימות הבלתי נגמרות שלי. ואז תרגלתי כמה דקות של no judgement – ופתאום ראיתי ממש איך נולד לי דף שמחולק לשני חלקים, ומבקש שאהיה גם מתוכננת וגם יצירתית.
אם נתקלתם במקומות שמדברים על השיטה הזו אשמח שתשתפו אותי!