אם את עובדת במקום מסודר – יש סיכוי שיש לך תקציב פיתוח אישי שאת יכולה להשתמש בו ללמידה, ייעוץ וגדילה אישית. יש גם סיכוי שתוקף התקציב שלך הולך לפוג בסוף דצמבר.
הנה כמה מחשבות שיכולות לעזור לך להשתמש בתקציב הזה בימים הקרובים.
מה פיתוח אישי עכשיו?
קודם כל – האם יש לך פניות כלשהי כרגע לחשוב קצת על לפיתוח אישי? אנחנו בתקופת מלחמה, והעומס האישי והרגשי עצום על חלקנו. על החלק האחר יושבים רגשות אשמה של ״איך אני יכולה להתנהג כאילו הכל כרגיל״.
אם את יכולה להקדיש אפילו ממש מעט זמן לחשיבה על פיתוח אישי בעתיד – הפוסט הזה יכול לעזור לך.
כמובן שבכמה ימים אי אפשר לעשות עבודה של שנה שלמה, אבל מצד שני לדדליין יש כוח משלו – והסכנה של הפסד כספי מספיק משמעותית כדי שזה יעזור לנו להניע את עצמנו קצת.
אוקיי… לחשוב קצת נשמע לא מסובך מידי
הנה הנה מהלך קצר שיכול לעזור לך לבחור איך לעשות צעד אחד קדימה – ולהשתמש בתקציב שלך:
כדאי לקחת 5 דקות ודף נייר ולענות בכתב. זה עוזר למחשבות להיות צלולות יותר.
שלב ראשון – לאן?
האם אני יודעת בצורה ברורה מה אני רוצה להשיג (בטווח קצר, או בינוני, או ארוך)?
בטח יש לי המון רצונות, מחשבות ומשאלות בתחום המקצועי. מספיק לבחור דבר אחד.
אם יש המון דברים בכיוונים שונים – תבחרי באופן שרירותי כיוון, רק לצורך התרגיל.
בטח יש גם המון מגבלות, תסכולים ותחושה שהמציאות לא מאפשרת לי כל מיני דברים.
ובכל זאת – אם היית יכולה לבחור בפשטות משהו שהיית רוצה לעשות או להשיג בטווח של 3-5-7 שנים – מה היית בוחרת?
אם קשה לך לכתוב, את יכולה גם לכתוב קודם את רשימת כל המגבלות והחסמים, ואחרי שתכתבי אותם – תעני על השאלה – מה הייתי רוצה לעשות אם כל המגבלות האלה לא היו קיימות?
שלב שני – לזהות חסם אחד
האם אני יודעת מהו דבר אחד שכרגע חוסם אותי, והוא נמצא במעגלי השליטה שלי?
כמובן השמציאות מלאה מגבלות חיצוניות לנו. מקום עבודה לא מתחשב, ארגון שאין בו לאן להתקדם. פרוייקט בטכנולוגיות ישנות.
אבל למגבלות האלה יש נטיה להשתנות כאשר אנחנו מתחילות להזיז את עצמנו למקומות חדשים : )
רמז – ברוב הפעמים – זה לא ידע או תואר שחסר לי. אם כבר יש לי תואר ראשון בתחום המקצועי שלי, ללכת לעוד תעודה, עוד תואר, זה ברוב הפעמים בריחה מהתמודדות עם החסמים האמיתיים שלי. (לא תמיד!)
אם אני חפצה בהסבה מקצועית – מה טוב! כדאי לברר שהרצון שלי בשינוי לא קשור לבריחה מהמציאות הלא רצויה של עכשיו לפעמים יש לי את החלום של ״אם יהיה לי תואר ראשון ב… / דוקטורט ב… אז אוכל למצוא את עבודת חלומותי״
אז – במסגרת דברים שיש לי עליהם שליטה – כישורים מסויימים, תכונה אישיותית מסויימת, רגש שתוקע אותי – מהו דבר אחד שהייתי רוצה לשנות, אם הייתי יכולה?
שלב שלישי – מה הייתי עושה?
שאלה לחשוב עליה ולכתוב:
אם לא היתה לי מגבלת זמן וכסף – מה הייתי עושה כדי להתקדם בנושא הזה?
המטרה של השאלה הזו היא להתחיל לפתוח את המחשבה שלי.
אם – רק לרגע – נניח שהתשובה היא לא ״ללמוד לתואר של 3-5 שנים״ – מה דבר אחר שהייתי יכולה לעשות?
שלב רביעי
שאלה לחשוב עליה ולכתוב:
ומכיון שיש לי מגבלת זמן וכסף -מהו דבר קטן אחד שיכול להניע אותי בכיוון שאני רוצה בו?
פה אני מוותרת על מושלמות, על הפנטזיה שדברים יקרו בדיוק איך שאני רוצה, ומוכנה לעשות משהו אחד קטן.
בדרך כלל זה ידרוש השקעה מסויימת של זמן והשקעה מסויימת של כסף.
לדוגמה – קורס דיגיטלי צריך לרכוש, ואז לפנות זמן הקשיב לו.
אני מסכימה להשקעה הזו. אם אני מחליטה שאני לא מסכימה להשקיע את הזמן במקביל להשקעת הכסף – אז לא באמת לעשות למידה אמיתית.
ההשקעה הכספית יכולה להיות מכוסה מתקציב הפיתוח האישי שעוד רגע עומד לפוג תוקפו.
דרך אגב – לפעמים גם צריך לקחת יום חופש לצורך זה. למידה משמעותית לא תמיד יכולה לקרות ב 9 בערב אחרי יום מלא של עבודה ומשפחה.
אנחנו בסוף השנה, ואין המון זמן למחקרי עומק. לכן הייתי לוקחת משהו בסיסי ומומלץ. אפילו תובנה אחת משמעותית שתקבלי מקורס כזה שווה את ההשקעה שלך.
שלב חמישי – אני מבצעת ומעגנת את התוכנית בפעולות.
בשלב האחרון – אני מבצעת! עכשיו ממש.
שמה טיימר של 30 דקות ועושה את השלבים הבאים:
- בחירה – על מה אני מוציאה עכשיו את תקציב הפיתוח האישי? אם זה קורס דיגיטלי – אני עושה 15 דקות של מחקר, לא יותר מזה. אם זה קורס פרונטלי או ייעוץ אישי – קחי המלצה מחברה או דברי איתי.
- ביצוע הרכישה – עכשיו, כדי שתוכלי להגיש קבלות עד סוף השנה.
- שמירת הזמן – אני קובעת עם עצמי את הזמן שאני צריכה ללמידה. ושומרת אותו ביומן. אם צריך – לוקחת יום חופש. אפשר גם לדחות את הלמידה הזו כמה חודשים קדימה, כשהעומס מהתקופה הנוכחית יירגע (אנחנו מקווים)
- יצירת מחוייבות חיצונית. אני יכולה לעדכן את המנהלת שלי, ולהבטיח לה לשתף אותה בתובנות חשובות מהלמידה שלי אחרי תאריך X. עוד אפשרות זה – לקבוע עם חברה פגישה שבה אני צריכה לעדכן אותה או לשתף אותה מה למדתי. העוגן החיצוני עוזר לי לא למסמס את הלמידה שלקחתי לעצמי.