WIP - Work in Progress - Blog

על הכתיבה

לכתוב – למה זה טוב?

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני חושבת עם עט ביד. ונייר כמובן. תוך כדי שרבוט, כתיבת משפטים, ציור תרשימי זרימה, וכל דבר שיכול לעזור לי להפוך את ההחשיבה שלי לפחות אבסטרקטית. כאשר אני חושבת על תרגיל במתמטיקה – אני לא יכולה אפילו להתחיל לחשוב ללא דף ועט, כדי לספק את ההתניה לשרבט תוך כדי ניתוח הבעיה. כנל בכל ניסיון לתכנן משהו קדימה.

ובככל זאת, להביע מחשבות בכתב, ועוד יותר מכך – לשתף אותן – התפתח עם הזמן. 

אני מכירה שתי שיטות לפחות שהכלי המרכזי בהן הוא כתיבה בעט על דף:

דרך האמן  

שיטת "דרך האמן" עוזרת לצאת מתקיעות, משחרת חסימה יצירתית ומניעה אותנו לפעולה. נוצרה במקור למי שמרגישים חסומים ורוצים להביע את עצמם באופן יצירתי (כתיבה, מוזיקה, ציור…). אני מצאתי שם הרבה מאד תובנות עומק לחיים באופן כללי.

איך זה עובד?  פעם ביום, על הבוקר, לכתוב 3 עמודים בכתב יד, את כל המלל והפטפטת הפנימית, ללא שום צנזורה או חשיבה ואירגון, ובלי לחזור ולקרוא את מה שכתבנו.

שיטת ימימה  

“רישום ביד יוצר רישום בנפש”. הכתיבה, באופן שאנחנו לא מבינים לגמרי, משנה את הרגשות והתחושות שלנו. 

איך זה עובד?  כתיבה ביד של הירהורים ומחשבות ושיח פנימי עם עצמי, בד”כ על פי סט של שאלות מנחות. משום שהכתיבה משנה בנו דברים, חשוב מאד לסיים את מה שכתבנו בתובנה על הטוב שבי. בנוסף, במהלך השיעורים, המשתתפות כותבות ביד חלקים מן הטקסטים של ימימה. [1]

 

איך אני יכולה להכניס כתיבה ליומיום שלי – בקטנה:

🔹 על מה לכתוב? אם אין לי מחברת כתיבה – אני מוצאת משהו. יכול להיות פשוט או מהודר יותר. אני לא מחכה למחברת המושלמת. אני אוהבת לקחת דפי מדפסת לבנים חלקים ולקפל אותם לגודל של דפי מחברת.

🔹 מה הזמן ביום שטוב לי לכתוב או לקשקש בו? בבוקר כשאני קמה? ליד המחשב בהפסקות בין משימות עבודה? לפני שאני הולכת לישון?

🔹 מתי לכתוב? פעם ביום – אני שמה את העט על הדף.

🔹מה לכתוב? מלל פנימי ולא מצונזר, רשימת קניות, לכתוב מזיכרון ציטוט שאהבתי, משפט מהפודקאסט האחרון. אני שופכת על הדף מחשבות, דאגות, תיסכולים וייאוש. לפעמים אני כותבת רשימת הודיות קטנות או גדולות. אני גם אוהבת לצייר, לקשקש, לשרבט.

🔹 מה אני עושה עם מה שכתבתי? משחררת. 

לא כדאי לזרוק מיד לפח את הדפים שכתבתי, כי זה משדר לעצמי מסר שמה שכתבתי לא חשוב. 

אפשר לככתוב במחברת, כשהיא נגמרת, לגנוז אותה לכמה זמן ואז לשחרר. (איך? כנראה מחזור ניירות, או אם את נוטה למחוות דרמטיות אפשר גם לשרוף).

דפים בודדים אפשר להכניס למגירה או למעטפה ופעם בכמה שבועות לשים במיחזור ניירות.

 

לסיום – המלצה:

ספר שקראתי ואהבתי, ועזר לי קצת יותר להתחיל לכתוב:

"בית מלאכה לכתיבה" המדריך הידידותי לחיי יצירה מאת רוני גלבפיש (קישור לאתר שלה).

אגב, "על הכתיבה" הוא גם שמו של ספר מאת סטיבן קינג, בו הוא מתאר את תהליך היצירה שלו, ומכווין כותבים ויוצרים בראשית דרכם. 

 


[1]שיעורי ימימה, על פי כתביה של ימימה אביטל, אני לומדת אצל סליה שרוין.