גישת התשתיות לתחזוקת הבריאות שלנו

גישת התשתיות לתחזוקת הבריאות שלנו

(בעקבות ״אחת מתשע״)

החודש הוא חודש המודעות לסרטן השד. תלכו להיבדק. 

אבל אני רוצה לדבר על שני דברים אחרים, שקודמים לנושא הזה:

אחד זה פחד, והשני זה הבריאות שלנו.

האריה שלי הוא החתול החמוד של שכנתי

כשהבת הראשונה שלי היתה ממש קטנה, היה לי מאד ברור שאני נותנת לה לחתוך ירקות בסכין מגיל צעיר. סכין קצת חדה כזו, עם שיניים, לחתוך בה עגבניה ומלפפון לסלט. בעלי לעומת זאת התחלחל מהמחשבה שהילדה תחזיק סכין. סכינים, הוא גורס, זה כלי למבוגרים שיש להשתמש בו בזהירות רבה וילדה בת 3 עלולה להוריד לעצמה אצבע גם עם סכין חמאה. אני מצד שני – אם היא לא תנסה לחתוך עגבניה בסכין, איך היא תלמד?

כמה זמן לאחר מכן, גיליתי בל”ג בעומר שאני מבועתת מהקירבה שלה למדורה. החזקתי אותה חזק חזק כדי שלא תרוץ לתוך האש, או תיפול בטעות לתוךהמדורה. לא יודעת למה חשבתי שהילדה, ברגע שאעזוב אותה, פשוט תרוץ לתוך המדורה בחדווה. לבעלי לעומת זאת היה ברור שהחוש הטבעי של הקטנטונת ירחיק אותה מהאש החמה והמסוכנת.

גילינו שאנחנו מפחדים מדברים שונים. 

החתול של שכנתי – נראה לי כמו אריה. השרקנית המקסימה שלי – נראית לה כמו חולדה מרושעת נושאת מחלות.

יש מחלות שמלחיצות אותי – בריאות הלב, הידלדלות צפיפות העצם.  מה שראיתי אצל בני משפחה קרובים מפחיד או מדאיג אותי, ומה שלא – לא.  סרטן – פחות  מדאיג אותי. אני מכירה אנשים שמבועתים מהמחשבה על סרטן, אבל לא נותנים הרהור נוסף להתקפי לב או שבץ מוחי.

לא רציונלי ולא במקרה

חשש ממחלות הוא לא רציונלי. יש מחלות שמפחידות אותנו – ואז אולי נקרא עליהן, נלמד סטטיסטיקות, נשנה את התזונה שלנו כדי לשפר את הסיכויים להתרחק מהן. ויש מחלות ובעיות בריאות – שאנחנו פשוט לא מוטרדות מהן.  

רציונלי? ממש לא.

הנה משפט שמפחיד לי לכתוב – אני לא חוששת מסרטן במיוחד.

תוך כדי שאני מקלידה את המילים האלה, מתגנב לו החשש. מה את כותבת? את ה-מילה? סרטן? לא עדיף לקבור אותה רחוק ועמוק איפשהו? ועוד לכתוב שאת לא חוששת מזה במיוחד? כנראה שאני פשוט מדחיקה. כל כך מדחיקה שאני לא מרגישה את הפחד. 

מה שמפחיד אותנו, אנחנו הרבה פעמים נמנעות מלהתעסק בו. עדיף לא לחשוב על זה, לא לדבר על זה, ולא לתת לזה מקום וקיום אצלי בחיים, שמא-שמא הסרטן הארור ישמע שדיברתי וחשבתי עליו ויחליט לבוא דווקא אלי או אל היקרים לי.

יצורים רציונליים ומערביים שכמותנו – ועדיין, החששות שלנו יושבים על מאגרי פחדים של מאות שנים. אנחנו מפחדות ממחלה קשה, מפחדות גם להזכיר אותה, לקרוא לה בשמה. 

אז מה עושה אישה מערבית שמפחדת באופן לא רציונלי?

נתחיל ממה לא:

להתכחש לזה שאנחנו מפחדות – פחות כדאי.

ללעוג לעצמנו על פחד לא רציונלי – גם לא יעזור לנו לעשות משהו לטובת העניין.

לפעמים עוזרת רציונליזציה והיאחזות בסטטיסטיקות ובאחוזים. אבל הרבה פעמים זה לא באמת עוזר. כי הפחד – כמו שאמרנו – לא מקשיב יותר מידי להיגיון.

אין לזלזל בפחד שלנו. לא להקטין אותו ולא ללעוג לו – אלא לכבד את ההיסטוריה העתיקה שממנו הוא מגיע. 

לפעמים הפחד מניע אותנו לפעולה  -ואז הכל טוב. את לא צריכה לקרוא הלאה. הפחד של שומר עליך ומניע אותך לטפל בעצמך היטב. 

אבל אם לא – הפחד משתק אותנו וגורם לנו להכחשה.

עוגן חיצוני

מה שאני מצאתי שעוזר לפעול כשאני מפחדת ולא מצליחה להניע את עצמי – להיאחז בעוגן חיצוני. מישהו או מישהי שיגידו לי מה אני צריכה לעשות ומתי. ופשוט ללכת לפי זה. 

העוגן החיצוני שלי הוא רופא המשפחה שלי, שבתורו נעזר בהנחיות משרד הבריאות שקופצות לו על מסך המחשב ואומרות לו שעדיין לא עשיתי בדיקת XYZ.

זה סוג של outsourcing לאחריות האדירה שלפעמים קשה לי לקחת על הבריאות של עצמי. 

האם יש צורך ללמוד ולחקור לעומק כל נושא בריאותי, ולקבל החלטות אישיות ומושכלות?  

בחלק מהנושאים נבחר לעשות את חקירת העומק הזו ונחליט עבור עצמנו. בגלל סיפור משפחתי, בגלל ששמענו סיפורים על רשלנות רפואית. 

אולי – בחיסוני הילדים נרווח את החיסונים על פני יותר חודשים מהמלצות  טיפת חלב

אולי נתעקש על ממוגרפיה לפני גיל המומלץ בגלל שיש אצלנו במשפחה סיפור.

סבבה. זה טוב ורצוי וכדאי. 

אבל בנושאים שבהם אין לי רצון וכוח לחקור – אולי כי אני מפחדת, אולי כי אני עסוקה ועייפה. לא משנה מאיזו סיבה. זה בדיוק הזמן שבו כדאי להתיישר לפי הנחיות הרופאה שלנו. 

תנאים מקדימים לאחריות על הבריאות של עצמי 

הנה הצ’קליסט שחשוב בעיני לעשות – לוודא שיש לנו תשתית מתאימה לטיפול בבריאות שלנו:

רופא/ת משפחה

רופאת ילדים מעולה יש לי? כנראה שכן. ומה עם רופאת משפחה עבורי? מישהי שאני מרגישה איתה בנוח וסומכת עליה. מישהי שאפשר להתייעץ איתה ולא רק לקבל הפניות ומרשמי אנטיביוטיקה. אגב – מישהי שמקבלת במרפאה בקרבת מקום, ולא הרופאה שהלכתי אליה כשעוד גרתי בעיר אחרת לפני 5 שנים…

אם אני נעזרת ברופא/ת הילדים עבור עצמי- כדאי לוודא שיש להם כל מה שצריך בשביל לטפל בי (כולל התראות על בדיקות שאת צריכה לעשות, ושהם עשו לי פעם אחת לפחות שאלון בריאות מקיף, כולל היסטוריה משפחתית). 

אם עדיין לא מצאת את הרופאה שאת מרוצה ממנה – זה הזמן להרים שאלה בקבוצות ווצאפ של הורים או בקבוצות פייסבוק מקומיות.

אפליקציה של שירותי הבריאות(*) 

רק לוודא- שיש לי שם וסיסמה לאפליקציה של ספק שירותי הבריאות, ושאני יכולה להתחבר גם דרך הטלפון וגם דרך המחשב. זה טוב כדי שאוכל  לכתוב לרופאה שלי ולבקש מרשם או הפניה (או אישור מחלה!) בקלות ובמאמץ מינימלי. לטלפן? ללכת למרפאה? צורך המון זמן וברוב המקרים מספיקה פניה דרך האפליקציה.

לרובנו הגדול זה כבר עובד. אבל יש אחוז קטן שתקוע סביב "אני צריכה לשחזר סיסמה ולא מצאתי את הכרטיס" או משהו דומה. 

אז תבדקי אם את צריכה לשחזר סיסמה, או להרים טלפון למוקד כדי שיעזרו לך להתחבר בפעם הראשונה. מה לעשות זה מציק (גם לנשים טכנולוגיות כמונו)

(*) מרכזי שירותי בריאות ידועים גם בשם "קופת חולים" – כללית / מכבי וכולי. 

בדיקות דם

מתי עשית לאחרונה בדיקות דם שגרתיות? האם את מרגישה פחות מ 100%? 

אם את לא במעקב קבוע – כדאי לבקש פעם אחת מהרופאה בדיקות דם מקיפות כמה שאפשר כולל בלוטת התריס, ויטמין B12. 

אפשר לבקש דרך האפליקציה של הקופה. הנה נוסח לשימושך:

ד”ר יקרה שמתי לב שכבר 3 שנים לא עשיתי בדיקת דם. אשמח שתפני אותי לבדיקות תקופתיות ותוסיפי גם בדיקות שיכולות לגלות למה אני עייפה / עצבנית /  חלשה יותר מהרגיל כבר תקופה ארוכה .

תודה! 

בדרך כלל תוך יום יומיים תקבלי הודעה שהפניה לבדיקות דם נמצאת במחשב הקופה.

תכלס לעשות את בדיקת הדם

אם ביקשת את ההפניה לבדיקה – עשית צעד ראשון.

אחרי זה חשוב כמובן ללכת ולעשות את בדיקת הדם בבוקר (ולזכור צום של 12 שעות מראש אם זה מופיע על הטופס.) 

ואחרי זה – לבדוק את התשובות באפליקציה ואם משהו חריג אז לקבוע שיחה עם הרופאה (או לפחות לקרוא קצת באינטרנט : )

מעבר לזה – כדאי לעשות בדיקות דם שגרתיות פעם בשנה. (אני עושה פעם בחצי שנה)

ביקור שנתי אצל הרופאה

כדי לעבור על התוצאות של בדיקות הדם, לשאול איזה עוד בדיקות אני צריכה לעשות מבחינת קופת חולים. ממוגרפיה תהיה אחת הבדיקות שהרופאה תיתן לך ברגע שאת מגיעה לגיל מסויים.

רופאת נשים

יש לך רופאת נשים שאת מרגישה איתה בנוח וסומכת עליה? (גם רופא זה סבבה אם הוא טוב ונוח לך איתו).

בתקופת לידות אנחנו במעקב מאד מסודר. כמה זמן אחרי לידות יוצאים מהשגרה של בדיקות. אז חשוב מאד לקבוע  תור לביקורת פעם בחצי שנה / שנה.  בין היתר היא עושה בדיקות לגילוי מוקדם של כל מיני סרטנים אחרים, שיש להם פחות יח”צ מסרטן השד. אז חשוב להגיע. 

מערכת תזכורות

כדי לתפעל את כל הדבר הזה כדאי שתהיה  לי מערכת תזכורות שאני סומכת עליה. מקום שבו אני כותבת דברים שקופצים לי מתי שארצה את התזכורת.

הרבה משתמשות בקלנדר שלהן. אני משתמשת מרוצה באפליקציית טודואיסט (Todoist).

ברשימת התזכורות שלי מופיעים פעם בחצי שנה תזכורות  לשיננית, בדיקות דם, רופאת נשים.

“בדיקות סקר” מטעם העבודה

קצת כאב ראש, הא? כל התחזוקה הזו.

יש מקומות עבודה שמעל גיל 40 מממנים לעובדים חצי יום "בדיקות סקר" שבו עושים בדיקת דם, בדיקת רופא נשים, לפעמים גם ממוגרפיה ובדיקת ראיה ושמיעה ובדיקת מאמץ.  אם לך עדיף לעשות יום אחד מרוכז וזהו – אז לכי על זה! 

(אחרי כמה וכמה פעמים שהלכתי לבדיקות "סקר" בכמה מכונים, ואז הגעתי לרופא שלי עם התוצאות – הגעתי למסקנה שאני מעדיפה ללכת בנפרד לכל אחת מהבדיקות בהפניות דרך הקופה. אני מעדיפה את רופאת הנשים שלי ולא מישהו זר, כדאי שהממוגרפיה תישמר במחשבים של הקופה וגם בדיקות הדם. אבל – בדיקות סקר זו התחלה מצויינת כדי להתאפס על הבריאות שלנו אם צברנו פער.)

גישת התשתיות לבריאות שלנו

אז זו היתה רשימת “התשתיות” לבריאות שלנו. 

 את גישת התשתיות מכירה כל מהנדסת תוכנה.

כדי לוודא שאיכות המערכת לא נפגעת ככל שמפתחים – חשוב שיהיו unit tests

כדי שהמערכת תעמוד בעומסים – חשוב לתכנן מראש את המערכת כך שנוכל להתאים לעומס הצפוי.

כדי למנוע חולשות אבטחה בקוד שאנחנו מפתחות אנחנו מכניסות בדיקות  בדיקות של Security Code Scans לתהליך ה build. הבדיקות האלה יכולות למצוא פרצות ופגיעויות בקוד שהכנסנו למערכת מחוסר תשומת לב. 

הכי באסה זה לגלות שפתאום המערכת נפרצה, או לא עומדת בעומסים, או שיש בה ריגרסיות ובאגים שצצו משום מקום. הצוות לא הכניס בדיקות בתשתיות של המערכת – כי לא היה זמן, כי היינו בלחץ, כי זה לא נראה חשוב…

אז כמו שאת הקוד שלנו אנחנו מכבדות במקסימום האיכות המקובלת על ארגון הפיתוח שלנו – אנחנו רוצות גם לייצר סטנדרטים של איכות לבריאות של עצמנו. (אגב – אני לא מדברת על בריאות הילדים כי ברור לי שאת לגמרי on top of it – זה רק הבריאות שלנו שנמצאת קצת יותר נמוך בסדריי העדיפויות…). מבחינתי הסטנדרט זה להתיישר עם רופאת המשפחה שתקרא אותי לסדר איפה שצריך. היא לטובתי.

ואחרי כל זה – סרטן השד. אחת מתשע. לכי להיבדק. 

בריאות ושמחה לכולנו 🌸

פיספסתי משהו חשוב? כתבי לי